רבי נחמן, לאחר שלימד את ליקוטי מוהר"ן והתורות העמוקות ביותר, החליט לספר סיפורי מעשיות כי הרגיש שתלמידיו לא הבינו מספיק. הוא ראה בסיפורים כלי להעברת רעיונות עמוקים וגבוהים יותר שאי אפשר להעביר אפילו דרך התורה. בדומה לכך, הבעל שם טוב היה מרפא אנשים דרך סיפורים – הוא היה שומע את סיפורם, משנה את סדר האירועים, ובכך מרפא אותם.
תגים קשורים:
ליקוטי מוארן, בריאה, סיפורי מעשיות, להלביש, בעל שם טוב, מרפא, סיפור, התפתחות רוחנית
