בשיעור זה נדונה השאלה מדוע צריך להתפלל בקול, אם הקדוש ברוך הוא יודע ממילא את מחשבותינו. התשובה היא שהדיבור הוא כלי לקבלת שפע – כפי שכתוב "ויברך אתכם כאשר דיבר לכם" – כלומר, השפע מגיע לפי איכות הדיבור. ככל שהדיבור שלנו טוב ומלא באלוקות, כך אנו הופכים לצינור של שפע לעולם.
חשוב להבחין בין בקשה לתלונה: בקשה היא הכרת תודה על מה שיש, לצד ביטוי חיסרון כדי להמשיך עוד טוב. תלונה, לעומת זאת, היא זלזול במה שניתן כבר.
רבנו מדגיש כי לכל אחד מישראל יש נקודת צדיק פנימית – "עמך כולם צדיקים" – והשאלה היא אם אנו מחיים אותה מדי יום. יתרה מכך, לכל אחד יש בחינה ייחודית שאין לחברו, ובאמצעותה הוא יכול להאיר ולעורר את לב חברו – לא מתוך גאווה, אלא מתוך נתינה.
השיעור מסתיים בהצגת שלוש נקודות שיידונו בהמשך: נקודת הצדיק, נקודת החבר ונקודת ההתבודדות – שלושה מקורות אור שדרכם ניתן לתקן את הלב ולהתחבר לאור האינסוף שבפנים.
תגים קשורים:
תפילה, כוח הדיבור, שפע, צדיק, דברים טובים, בקשה, עם ישראל, התעוררות הלב
