ריצוי ושתלטנות הם נושאים עמוקים שמשפיעים על רבים, בעיקר בזוגיות, אך גם בכל תחומי החיים – בעבודה, עם חברים וילדים. כל תכונת נפש שקיימת בנו נעשית דומיננטית יותר בזוגיות.
רוב הבעיות בזוגיות קשורות למשהו שאינו מאוזן בנפשנו שלנו – דפוס אוטומטי שפועל ללא מודעות. הן הריצוי והן השתלטנות הם מנגנוני הגנה שהתפתחו בילדות כדי להתמודד עם מציאות כאוטית. הילד המרצה למד לוותר על רצונותיו כדי שלא יכעסו עליו, והילד השתלטן למד לקחת את מה שרוצה בכוח מתוך ייאוש.
המרצה חי בתסכול מתמיד כי אינו מביע את רצונותיו, ולעיתים אף מאבד קשר אליהם לחלוטין. השתלטן מנסה לשלוט במציאות כדי לקבל את מה שרוצה. שניהם פועלים ממקום של כאב ומצוקה ואינם "אנשים רעים".
בזוגיות, מרצה ושתלטן נוטים למשוך זה את זה, ויוצרים דינמיקה של תלות הדדית. כאשר אחד משנה את התנהגותו, זה משפיע אוטומטית גם על השני.
הפתרון הוא לפתח מודעות לדפוסים האוטומטיים, לעבוד עליהם לאורך זמן, ולהחליף ביקורת עצמית בחמלה עצמית. אהבה עצמית אמיתית אינה ויתור לעצמנו, אלא הפרדה בין הזהות האמיתית שלנו לבין ההתנהגות הלא נכונה, תוך נכונות לתשובה ותיקון.
תגים קשורים:
ריצוי, זוגיות, שתלטנות, מנגנוני הגנה, עבודה פנימית, דפוסים אוטומטיים, אהבה עצמית, תשובה
