בתפיסה היהודית קיים עיקרון של "גם וגם" – בניגוד לתפיסות אחרות בעולם שבהן יש או מציאות גשמית או מציאות רוחנית (כמו מושג המאיה), ביהדות שתיהן קיימות במקביל. הקב"ה רצה לברוא את העולם, ומתוך כך נוצרה מציאות גשמית-פיזית, אך בו זמנית הכל עדיין אחד. קיים כביכול "סולם" המחבר בין העולמות הרוחניים לעולמות הגשמיים, כשהאור מתגשם בהדרגה עד שנהיה משהו פיזי.
המטרה ביהדות היא הן תיקון פנימי והן תיקון חיצוני, כשהפנימי מאיר על החיצוני. לא מספיק להתעסק רק בתודעה פנימית ולא מספיק לפעול רק בחוץ – לפי פנימיות התורה, יש לחבר בין השניים. מי שהגיע לתפיסה פנימית עמוקה צריך לצאת מעצמו ולעזור לאחרים, ולא לשבת ולומר שהכל אשליה ואין קשר לעולם.
המספר מתייחס גם לתהליך האישי שלו, שהחל מרצון לשקט פנימי אישי, ובשלב מסוים התחבר לרעיון החיבור בין הרוחני לגשמי, בין האינסוף לפרטים. פרדוקס זה אינו ניתן לתפיסה בשכל הרגיל, וכאן נכנס כוח האמונה, המסוגל לאחד את האחדות והנפרדות יחדיו.
תגים קשורים:
תפיסה יהודית, מציאות גשמית, מציאות רוחנית, הקדוש ברוך הוא, פרדוקס, תיקון פנימי, תיקון חיצוני, פנימיות התורה
