השיעור פותח בהתייחסות לשאלה קשה שהתקבלה: כיצד מסבירים מבחינה אמונית את פטירת ילד צעיר, ובמקביל מובא סיפורו של אב שבנו נרצח בשביעי באוקטובר. המרצה מבהיר כי אין ביכולתו לדעת חשבונות שמיים, וכי לא ניתן להסיר כאב אנושי במילים בלבד.
לצורך ההתמודדות עם השאלה, מובאת הבחנה חשובה: מי שנפטר עלה למקום טוב יותר מהעולם הזה, שהוא לכל הדעות העולם הפחות טוב מבין כל העולמות. הכאב הוא של הנשארים בחיים, לא של הנפטרים.
לאחר מכן עובר השיעור ללימוד תורה לג בליקוטי מוהר"ן, שם רבי נחמן מברסלב מסביר כי ישנן שבע מידות כנגד שבעת ימי השבוע: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. כל מה שעובר על האדם בחייו – טוב או רע – נובע מאחת מהמידות הללו. החידוש המרכזי הוא שמידת החסד, שהיא אהבת ה', מלווה את כל שאר המידות תמיד, כולל בזמני קושי ודין. כלומר, גם כאשר אדם עובר תקופה קשה, יש בה אהבה אלוקית נסתרת.
המידות מתוארות גם כ"צמצומים" של האלוקות – דרך שבה האינסוף מצמצם עצמו כדי שנוכל לתפוס ולהתחבר אליו. כמו כן, המצוות מוגדרות כ"עצות" – דרכים להתחברות לקדוש ברוך הוא, כאשר כל מצווה היא הדרך שנמדדה ונבחרה כדי לאפשר לאדם להשיג את האלוקות.
בסוף השיעור מוצגת הבחנה בין שני סוגי אהבה: אהבה נגלית הפועלת בתוך החיים בכל מידה ומידה, ואהבה נסתרת ואינסופית שקדמה לבריאה כולה ועתידה להתגלות לעתיד לבוא. נושא זה ישלים בשיעור הבא.
תגים קשורים:
אהבת השם, המידות, התורה, המצוות, הימים, ליקוטי מוראן, התחברות לקדוש ברוך הוא, הדין והחסד
