בשיעור זה נלמדת תורה לג מליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב, העוסקת בנושא השלום – הן השלום הפנימי של האדם עם עצמו, והן השלום בין בני ישראל.
רבנו פותח בפסוק מתהילים "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב", ומסביר שעיקר השלום אינו רק בין אדם לחברו, אלא קודם כל בתוך האדם עצמו – שלא יהיה מחולק במידותיו ובמאוריו, כלומר שיוכל למצוא את הקב"ה הן בזמנים טובים ("טיבו") והן בזמנים קשים ("עקו").
השיעור מסביר שהעולם בנוי מהפכים וריבוי (אש ומים, גוף ונשמה, גבר ואישה, קיץ וחורף), אך מאחורי כל הריבוי הזה מסתתרת אחדות פשוטה – הבורא יתברך. היצר הרע שואב את כוחו דווקא מתוך הריבוי והשינויים שבעולם, שכן כאשר נוצרת שניות ונפרדות, יש לו מקום להיכנס ולבלבל את האדם.
הנטייה הטבעית שלנו היא לרדוף אחרי מה שנעים לנו ולברוח ממה שלא נעים, אך נטייה זו מוציאה אותנו ממרכז עצמנו וגורמת לסבל. רבי נחמן מלמד שיש לבקש ולרדוף שלום באופן אקטיבי – לא לחכות שהשלום יבוא מעצמו – ועל ידי מציאת האחדות שמאחורי הריבוי, ניתן להגיע לשלום פנימי אמיתי, ומתוכו גם לאהבה ושלום בין בני אדם.
תגים קשורים:
שלום, התפתחות רוחנית, ליקוטי מוران, חסידות, יצר הרע, אחדות, עבודת השם, נתיב השלום
