להיות בשמחה

פעם בא אלי לפגישות אדם מיוחד שהיה בדרגה מאוד גבוהה בצבא. הוא פיקד על חיילים רבים והיה אחראי על פעולות שמשמעותן חיים ומוות עבור הרבה אנשים כפשוטו. הבעיה היתה שגם בבית הוא לא הצליח להשתחרר מהתפקיד. גם שם הוא דיבר בקשיחות ופיקד על בני הבית, בהם ילדים רכים, כמו חיילים בבסיס. כשישב מולי ראיתי אדם […]

הרבה מהסבל שאנו עוברים קשור לחוסר הבנה לגבי מקור השמחה האמיתי. אנחנו מחפשים בחוץ משהו שבעצם נמצא ואמור להתגלות בפנים. כשאנו מדברים על הכנסת שמחה לחיינו, נשאלת השאלה האם השמחה אמורה להגיע מבפנים, כתוצאה של עבודת מידות או זיכוך בנפש פנימה, או שהיא אמורה להיות חיצונית, כלומר מושפעת מגורמים חיצוניים המעניקים לי שמחה כשהם נוכחים

באזור גיל שש עשרה הרגשתי נורא. המילה "נורא" דרמטית יותר ממה שהרגשתי באמת – קהות, חוסר משמעות והעדר תקווה. בית הוריי היה סמוך לים, וכך מצאתי את עצמי יושב שעות, בוהה בגלים ללא אומר. לא היה לי עם מי לדבר ולא הבנתי מה עובר עלי. לא חיפשתי עזרה ולא שלחו אותי לקבל כזו, אולי מכיוון