זוגיות

באחד הימים הגיע אלי רווק מקסים שמאוד רצה וגם מאוד פחד להתחתן. הוא הביט בי בחשש ואמר, נראה לי שאני צריך לתקן כמה דברים לפני שאני אתחתן… אני לא מוכן להכנס לזוגיות במצב שבו אני נמצא עכשיו עם עצמי. לתקן? שאלתי אותו. לבד? כן, הוא נאנח, זאת אומרת, אני חושב שכדאי שאני אעבוד על כל […]

ראשון, 08:30 אמיר ואורלי הם ישבו מולי. הוא שילב את ידיו על החזה והשפיל את מבטו והיא חיפשה תקווה בקירות החדר. "מה קורה?" שאלתי אותו. "האמת שכלום." הוא אמר. והיא הוסיפה, "וזאת הבעיה." הם נשואים כבר שתים עשרה שנה, יש להם ארבעה ילדים מקסימים. הוא עובד במשרה מלאה כרואה חשבון בחברה גדולה והיא בבית עם

 "ראשית," היא אמרה במעט נוקשות, "אל תחשוב שאני לא מעריכה אותו. אני מאוד מעריכה את יובל אבל..""אבל.." הוא נאנח.שניהם שתקו."אבל?" חייכתי.הפעם תורה להאנח, "אבל הוא מנותק מהמציאות. חי בעולמות רוחניים, אתה מבין מה אני אומרת?""לא." אמרתי, "אבל אשמח ללמוד.""הוא…" היא עצרה, הרגשות מכריעים אותה, "נתחיל מזה שהוא לא עושה כלום בבית, אוקי? כלום.." היא הביטה

״די.״ הוא אמר, ״אני כבר לא יכול עם זה.״אשתו הפנתה את ראשה הרחק מאתנו ושילבה את ידיה. ״אני בסך הכל ניסיתי לעשות את מה שאנחנו מדברים עליו כאן.״ היא אמרה מבלי להביט בו.״זה אתה אשם!״ הוא אמר וספק חייך, ״אתה הכנסת את התרבות הזאת לבית שלנו.״״איזה תרבות?״ שאלתי בחיוך.״קל לך לצחוק.״ הוא אמר, ״אתה לא

אירית הביטה בי מבעד למשקפי המעצבים שלה במבט חוקר. אופיר ישב שפוף לידה ונראה בעיקר עייף. שתיקה קלה בחדר. אני דווקא מחבב את השתיקות האלה. הן מספרות הרבה יותר ממה שמילים לעתים יכולות. אירית היתה הראשונה לפרוץ את השקט. ״אני אהיה איתך ישירה. בעקרון מבחינתי אין סיכוי לקשר הזה. אני כבר די החלטתי לפרק את

  "אי אפשר להיות ילד שעשועים כל החיים!" היא אמרה. הוא חייך. הוא נראה יותר צעיר ממנה בכמה וכמה שנים, למרות שהבנתי מהם שהוא דווקא מבוגר ממנה בכשלוש שנים. היו לו בייביפייס עם חיוך ניצחי. סוג של קריצה בעיניים והמון חן. ילד ניצחי. "מה אתה אומר?" שאלתי אותו בחיוך, "אפשר או לא?" הוא לא ממש